והיום, משהו קצת אחר:
רומן גראפי יפה בצורה בלתי רגילה, גם בציורים ובעיקר בעלילה – שריגש אותי מתחילתו ועד סופו. באמת אחד הספרים הכי נוגעים ללב שיצאו לאור בשנים האחרונות. לכאורה זהו ספר נוער, אבל הוא ממש לא רק לנוער, אלא לכל הגילאים.
הספר מספר על אבי-אל, שהוא בן דמותו של אל-עד קינגסברג כהן, המחבר. אבי-אל הוא נער חרש, שחווה קשיים אל מול סביבתו. אל מול הוריו, אחיו ואחותו השומעים, אל מול תלמידים בריונים או סתם בורים בבית הספר, אל מול נטייתו המינית, אל מול המציאות כולה.
בעדינות ורגישות – וכאמור ציורים יפים להפליא – שולח אותנו אל-עד אל ילדותו שלו, ושל בן דמותו הספרותי, בשנות השמונים לפני ארבעים שנים.
מצאתי את עצמי מרותקת לחוויותיו של אבי-אל, מתרגשת מתהליך ההתבגרות שהוא עובר, ומהשינוי שעוברים גם הסובבים אותו, כולל הוריו. הציורים המקסימים ממחישים את תחושותיו, ולמשל – איך הוא שומע עם מכשירי שמיעה. ותחשבו כמה מקורי זה, להמחיש שמיעה (או אי שמיעה) באמצעות ציור.
זה לא ספר כבד או עצוב, אלא ספר מרתק, מרגש, נוגע ללב ומלא חמלה. הציורים מוסיפים למכלול ומשדרגים עוד יותר את החוויה, ואת המסר הכל כך יפה של "בין לבין".
תעשו טובה לעצמכם, ותקראו אותו. ואז – תנו לילדים שלכם.
בין לבין, אל-עד קניגסברג כהן
הוצאת מטר
215 עמודים
ראיון עם אל-עד קניגסברג כהן
מה השלב הכי מאתגר שהיה לך בעבודה על הספר?
ת'אמת? אל תצחקי עליי, אבל החלק שהכי שבר אותי היה דווקא הכריכה. זה היה קשה בטירוף, לא רק בגלל האתגר המקצועי של איך דוחסים סיפור שלם לציור אחד, אלא בעיקר בגלל הרגש. לעבוד על הכריכה זה בעצם להודות שזהו, זה נגמר. נפל לי האסימון שאני נפרד מהדמויות האלה, שאחרי שנים שחייתי איתן בראש ועל הדף, אני לא אצייר אותן יותר.
ואז, דווקא כשהייתי סגור על הרעיון שלי, פתאום קיבלתי הצעות לשנות הכל. אני מודה, זה ריסק אותי קצת באותו רגע. ניסיתי כל מיני כיוונים אחרים, אבל בסוף הלכתי עם הלב, התעקשתי לחזור לגרסה המקורית שלי ורק שייפתי אותה. היום אני יודע שזו הייתה ההחלטה הכי נכונה.
למה כדאי לקרוא ספרות מקור?
בלי ספרות מקור לא הייתי יכול להרגיש ישראלי עד הסוף. בתור אדם חירש, אני לא סופג את התרבות ואת הסלנג דרך האוזניים, והספרים הם הדרך שלי לצלול פנימה ולהשלים את הפער הזה. דרך הקריאה אני נחשף לערבוב התרבויות ולמילים שבחיים לא הייתי יודע שמשתמשים בהן ביומיום.
יש המון 'רעש' ברחובות שלנו שאני לא שומע, והסופרים מצליחים להעביר אותו בכישרון מדהים דרך הדף. זה גורם לי להעריך בטירוף את הכישרונות שיש לנו כאן, שיודעים לשחק עם השפה כמו שרק ישראלים יכולים.
שלושה ספרי מקור שאתה מאד אוהב, ועוד שניים מתורגמים
ספרי מקור
מסעותי עם חמותי / מאירה ברנע-גולדברג
אני חייב להודות שממש לא קל להצחיק אותי, אבל הספר הזה הצליח ובגדול. נהניתי מכל רגע. רומן קומי שנון שמתאר את מערכת היחסים המורכבת, המעצבנת וההיסטרית בין אישה לבין חמותה הדומיננטית שלא מפסיקה להתערב לה בחיים.
כמה זה חמור / נעה כץ (רומן גרפי)
אני מאוד אוהב רומנים גרפיים שמספרים סיפור אישי ואמיתי. זה דורש המון אומץ וחשיפה, ולנעה כץ יש את הכישרון הייחודי לספר את הסיפור שלה ושל אביה בשפה הגרפית המיוחדת שלה. זה ספר שכתוב ומאויר ברגישות אדירה, והסיום שלו הוא אחד הסופים הכי טובים שקראתי לאחרונה. רומן גרפי אוטוביוגרפי וכן על ההתמודדות של נעה עם מחלת הדמנציה של אביה, שמציג בהומור וברגישות את היפוך התפקידים ואת רגעי הפרידה.
שנה שבע / מיכל קרייטלר
אני עוקב אחרי מיכל קרייטלר כבר תקופה ואהבתי את כל הספרים שלה. יש לה כישרון מיוחד לכתוב עברית כמו שהיא באמת נשמעת בחיים, בלי להתחכם ובלי מניירות פשוט לספר סיפור. הספר הזה, 'שנה שבע', שאב אותי ישר לתוך העולם של הגיבורה. זו דרמה משפחתית מותחת על שתי אחיות שהיו הכל אחת בשביל השנייה, עד שאחת נעלמה לשבע שנים ופתאום חזרה והפכה את כל הקלפים.
ספרים מתורגמים
אני מכור לספרי מתח וקורא לפחות ספר אחד בשבוע. הנה שניים מתורגמים מעולים שקראתי לאחרונה:
הולי / סטיבן קינג
ספר שהפחיד אותי ברמות. הרוע שם הוא אנושי, מעוות ומסתתר דווקא אצל זוג זקנים שנראים תמימים, והמתח נבנה עד לסוף שפשוט לא נותן לנשום.
כי אני אוהב אותך / גיום מוסו
מותחן פסיכולוגי אפל ומטריד על ילדה שחוזרת משום מקום, עם סוף מפתיע ומצמרר שטרף לי את כל הקלפים והשאיר אותי עם פה פתוח.
רעות וייס, תושבת בית יצחק, היא מחברת רב המכר "מזל של מתחילים"- קומדיה רומנטית המתרחשת בעמק חפר, זוכת פרס גפן 2025.
תגובות ()