סיפור ישראלי: הסופרת רעות וייס מבית יצחק ממליצה על ספר ישראלי שאתם פשוט חייבים להכיר. והשבוע: רחוקה מהבית מאת איילת הלפרין קייטס

יש ספרים שנכנסים ללב בשנייה הראשונה. שקשה מאד-מאד להפסיק לקרוא. יש ספרים שמתקשרים לתקופה שבה בחרנו לקרוא אותם, ותמיד יתקשרו לאותה התקופה.

רחוקה מהבית הוא ספר שכזה. בחרתי לקרוא אותו (או שהוא בחר בי?) בתקופה מאד עמוסה עבורי, של כתיבה ועריכה והמון עשייה. ולמרות העומס האדיר, לא יכולתי להתנתק מהספר ומקורותיה של אודיה. יתרה מכך, היו קטעים בספר שריגשו אותי כל כך, וגרמו לי לפקפק בכתיבה שלי. אל תטעו, זוהי לא קנאת סופרים. זה פירגון, עם קצת פקפוק עצמי אל מול משהו כל כך טוב.

כמה שהספר הזה יפה. ומרגש. וחכם. ונוגע ללב.

העלילה מספרת על אודיה, אמא דתייה לשלוש בנות, שלאט לאט וגם מהר מהר מתחילה לפרום את כל החוטים שמחזיקים נוכחה את מה שהאמינה בו. את תפיסות עולמה, את מצבה המשפחתי, את הקשר שלה עם בעלה, את הקשר שלה עם משפחתה ובעיקר: את הקשר שלה עם אלוהים.

אף פעם לא קראתי ספר כזה. הקריאה בו הייתה עבורי אנתרופולוגית לפרקים, מספקת הצצה לחייה של משפחה שחיה לא רחוק ממני, אבל זרה לי כל כך. הם לא בארץ אחרת, לא ביבשת אחרת, אבל מנהגיהם כל כך שונים ממה שאני מכירה.

ביחד עם אודיה, אנחנו נחשפים לכל הוויתורים שהיא נדרשת לעשות בשם הדת, אך ורק כי היא אישה. לא לשיר, לכסות את שיערה, ללכת למקווה, לשבת בעזרת הנשים... אבל כשבנותיה צריכות לעשות ויתורים משלהם, משהו באודיה פוקע. היא מבקשת מבית הכנסת לאפשר לביתה הבכורה לקרוא בתורה בבת המצווה שלה. היא רוצה שבתה הצעירה תזכה לרקוד כמו שהיא אוהבת, למרות בגדי הריקוד או התנועות שנתפסות כלא צנועות.

וככל שאודיה מתחילה לנער, הסדקים ממשיכים לגדול. האהבה שלה ושל בעלה ינון, שכבר מזמן הפכה לשגרה של זוג שמכיר שנים. סוכרת הנעורים שבתה האמצעית חולה בה, ושאודיה מחשיבה אותה כעונש שהגיע באשמתה. ההיריון החדש שהיא כמהה לו ומסרב להגיע. בועז, האהוב מהעבר הרחוק, שחוזר פתאום לתמונה ומבלבל את ליבה, המבולבל גם ככה. ומעל כל זה: אבדן האמונה שהולך וגדל וגורם לה להתרחק מהדת. להתרחק מהבית ומכל מה שמוכר לה.

ספר יפיפה, מרתק, כתוב היטב ומעורר הזדהות מתחילתו ועד סופו, שמתאים לדתיים וחילונים, לנשים ולגברים ולכל מי שאוהב לקרוא.

רחוקה מהבית / איילת הלפרין קיטס

הוצאת שתים.

280 עמודים

ראיון עם איילת הלפרין קייטס

ספרי טיפה על עצמך:

אני איילת, בת 41, נשואה להלל ויחד אנחנו מגדלים שש בנות (18,16,12, תאומות בנות 7, 5). עובדת סוציאלית קלינית במקצועי ועוסקת לאחר הסבה בעולם הצלחת הלקוחות בהיי-טק. בגיל 35 חזרתי לכתוב כדי להתחבר שוב לעצמי ולא מצליחה להפסיק מאז. ספרי השני, "רחוקה מהבית" מספר על אישה שבעקבות משבר שקשור למצוות המקווה ובית הכנסת, מבחינה בסדקים שבבית שלה, בזוגיות, ואותו קונפליקט דתי אותו דחפה פנימה כל השנים מתפרץ החוצה. היא חוזרת בשאלה ויחד איתה אנחנו מגלים מה מחכה כשמתרחקים. הספר הבא עוד לא ברור, אך ככל הנראה זו תהיה קומדיה רומנטית על הסבה להיי-טק בגיל מאוחר.

מה היה הכי קשה בעבודה על ספר?

מיקום הזמנים לאורך העלילה. אני אחת שכותבת עם הרבה דרמה ורגש, והעבודה היא דווקא צימצום וקירקוע. גם עבורי וגם עבור העורכת שלי מוריה דיין-קודיש היה מדובר באתגר שלקח לי הרבה שעות.

למה כדאי לקרוא ספרות מקור?

כי שם ההזדהות היא חזקה. כאחת שקראה רק אנגלית בשביל האסקפיזם, פיספסתי כמה שזה מרגש להזדהות עם דמות ככה לעומק. בנוסף, חשוב שתהיה יצירה מקורית שלנו וחוץ מהנאת הקריאה, אני אוהבת לדעת שאני תומכת במטרה זו.

ספרי מקור שמאד אהבת, ועוד שניים מתורגמים:

אציין את אילו שנתנו לי השראה לספר הזה ספציפית מבחינת הצגת דמויות באומץ וחשוף. "רוזנפלד" של מאיה קסלר, "מלכת השוקולד" של רחלי ונג-ובר, "הנערות" של מרב ליבנה.

מתורגם (אבל קראתי באנגלית) "i am a fan" שלדעתי לא תורגם, ו-ולדימיר

רעות וייס, תושבת בית יצחק, היא מחברת רב המכר "מזל של מתחילים"- קומדיה רומנטית המתרחשת בעמק חפר, זוכת פרס גפן 2025.