תושבי היישובים צמודי הגדר בעמק חפר מוצאים את עצמם בימים אלה תחת תחושת הפקרה גוברת, בעקבות החלטה חד-צדדית של צה"ל ומשרד הביטחון להפסיק את תקצוב מערך כיתות הכוננות. עבור קהילה שחיה במרחק נגיעה מגדר ההפרדה המשמעות אחת - צמצום דרמטי של המענה הביטחוני המיידי, זאת דווקא בתקופה שבה האיומים מהצד השני של הגדר נחשפים במלוא חומרתם.
הזעם ביישובי עמק חפר מקבל משנה תוקף נוכח חשיפת מסמכי שלל שנתפסו ברצועת עזה. אלו מעידים כי ארגון הטרור חמאס תכנן לבצע פשיטות רצחניות לא רק בדרום, אלא גם על יישובי קו התפר. המסמכים חושפים כוונות אופרטיביות לחדור ליישובים ולבצע מעשי טבח באזרחים, תרחיש המהווה סיוט ממשי עבור המשפחות בעמק המתגוררות בקו הראשון מול הגדר.
ביישובים מדגישים כי מדובר בהחלטה שנובעת משיקולים תקציביים גרידא, זאת למרות שאין שינוי חיובי במצב הביטחוני בשטח. התחושה המשותפת לרבים היא שחוסר הוודאות והפגיעה ברציפות השמירה הקהילתית מחזירים את האזור אחורה (לימים שלפני ה-7 באוקטובר) - מה שמעיד שהלקחים הקשים מהאירועים בדרום טרם נלמדו.
בדיונים משפטיים שנערכו לאחרונה מתחו שופטי בג"ץ ביקורת על משרד הביטחון בנוגע לעיכוב בתקצוב (שאושר כבר בדצמבר 2023), כך שטרם סופקו מרכיבי ביטחון חיוניים שהובטחו ליישובים בהם רחפנים, אמצעי התרעה ויכולות נוספות.
התושבים בעמק חפר מביעים את חששם ממעבר כיתות הכוננות למודל התנדבותי ללא הציוד והתקצוב, כך שהיישובים בקו התפר נשארים הלכה למעשה חשופים לאיומים הביטחוניים. הדרישה העולה מהשטח היא לפתרון מסודר שיבטיח רצף של ביטחון לתושבים. אבל עד שזה יקרה אי הוודאות נמשכת והאסון הבא הוא רק עניין של זמן.
תגובות ()