תקועים בממ"ד? קוראים ספרים. סיפור ישראלי: הסופרת רעות וייס מבית יצחק ממליצה על ספר ישראלי שאתם פשוט חייבים להכיר

מאז שנהייתי סופרת, הגדלתי מאד את מעגל החברים שלי. למיותר לציין, שרבים מהם סופרים. את עילית מורג הכרתי כשהספרים של שתינו יצאו לאור באותה התקופה, ולעיתים קרובות עמדו על הבמות בחנויות אחד ליד השני. התחלנו – מבלי להכיר – לשלוח תמונות זו לזו מהחנויות, ומהר מאד גילינו כמה אנחנו מחבבות זו את זו.

אז אני ממש שמחה להמליץ על שחיית בוקר.

זה ספר כזה שגומעים לאיטו ומתענגים על כל מילה וכל משפט. הוא חכם ושואב, וכשאני קראתי אותו התעוררה בי מדי פעם קנאת סופרים (אבל בפירגון), מרוב כמה שהוא כתוב טוב. ממש התחשק לי להדגיש חלק מהמשפטים ולשמור בצד לשימוש עתידי . ואני אוהבת גם את הכריכה היפה כל כך – שהבן של עילית צייר!

שחיית בוקר מספר על טלי, אישה של הרגלים, שחיה עם בעלה ושלושת ילדיהם חיי בורגנות שלווים ומושלמים לכאורה בבית פרטי בתל מונד. אבל מתחת לפני השטח, רוחשים להם כל אותם דברים שטלי ויתרה עליהם לאורך השנים, מבעבעים וגועשים ומחכים להתפרץ. החיים המושלמים כביכול, מתגלים בעצם כלא מושלמים בכלל. כשטלי פוגשת במקרה את אהוב נעוריה מהעבר, הכל נסדק ומתחיל להתפרק.

זה ספר עדין, מאופק, מעורר הזדהות וחכם, שכתוב כל כך יפה!!! הדמויות מאד ישראליות, הרגעים מוכרים – וגם הסיטואציות והמחשבות וההתעסקות עם שאלת 'דלתות מסתובבות' – האם הבחירות שעשינו לאורך השנים נכונות לנו? איך היו נראים החיים, אם היינו הולכים לכיוון אחר?

ויש אפילו סצנה קטנה בעמק חפר. 😊

מומלץ ממש בחום.

שחיית בוקר / עילית מורג

כנרת זמורה דביר

עורכת: תמר ביאליק

ראיון עם עילית מורג

ספרי בכמה מילים עליך ועל הספר שלך:

אני עילית מורג, נשואה לעדו, אמא לשלושה, וגרה בהרצליה. פעם חשבתי שאני מנהלת פיתוח ארגוני בחברת הייטק בימים וסופרת בלילות, אבל היום אני מבינה שבימים אני פשוט אוספת סיפורים. כל דבר מבחינתי הוא בסיס לסיפור וכל אינטראקציה אנושית מרתקת אותי. מערכות יחסים הן מה שמניע את העולם בעיניי, והן עומדות בלב הכתיבה שלי.

נולדתי בדימונה וגדלתי בתל אביב וברומא. אני מאד אוהבת את הנגב, וחזרתי ללמוד שם באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, שם גם מתרחשת חלק מעלילת "שחיית בוקר". החלקים האחרים מתרחשים בתל אביב ובשרון, בתל מונד, שם מתגוררת טלי, גיבורת הספר ושם (במושב חרות, למען הדיוק) התגוררתי בעבר גם אני.

"שחיית בוקר" עוסק בטלי, קרייריסטית ואם לשלושה שנשואה, יש שיגידו באושר, ליאיר. טלי מנהלת שגרת חיים מסודרת מאד. היא עובדת כמהנדסת ודואגת לילדים ומסיעה לחוגים וחושבת על מה להכין לצהריים ומנסה מידי פעם להיפגש עם חברה טובה. לפני כל יום עבודה, טלי שוחה עשרים ושש דקות בבריכה המקומית. השחייה היומית, פעילות מוכרת, מדויקת וחזרתית, משמשת לה מרחב של התכנסות פנימה. במקביל, היא מפנטזת על יוגה, מדיטציה, והליכה יחפה עם ראסטות במדבר, אבל שום אלמנט מהחלום הזה לא מתקיים במציאות חייה.

מפגש מקרי בפגישת עבודה במועצה המקומית, עם גיא, אהוב מהעבר, מערער את חייה הבורגניים, סודק את האיפוק שמאפיין אותה ומפר את הסדר שבנתה. טלי מתלבטת אם להישאר במסלול הבטוח במי הבריכה או לקפוץ לים הגדול ולגשר אולי על הפער בין מי שחשבה שתהיה לבין מי שהפכה להיות עם השנים, השגרה והפשרות.

מה היה הכי קשה בעבודה על ספר?

רציתי שהסיפור שבדיתי ייראה אמיתי, ולכן יצרתי, כחלק מתהליך העבודה על הספר, טבלת אקסל גדולה שבה אספתי את כל המידע על הדמות, כפי שבראתי אותה. החל בתאריך לידה מדויק, דרך שנות הילדות, התחביבים, ההורים והמקצועות שלהם, היחסים עם ההורים, דמויות במשפחה המורחבת, אהבות ראשונות, מוסיקה אהובה, לימודים ואפילו מה קרה באותם ימים בארץ ובעולם. רוב הפרטים לא נכנסו לספר, וידעתי שכך יהיה, אבל הרגשתי שאני מכירה ומבינה את הדמויות שלי והן עגולות וכמעט יוצאות לחיים מבין דפי הספר, ורבים אמרו לי שהן הזדהו איתן וחשבו שהסיפור אמיתי.

למה כדאי לקרוא ספרות מקור?

תמיד אהבתי ספרות מקור, כי זה הכי נוגע בי. האנשים, מזג האויר והמזג האנושי, ההומור, הנוף, ההיסטוריה המשותפת. זה נכנס מיד ללב. מאז השבעה באוקטובר, ההעדפה הזו התגברה אצלי. בשנתיים מאז שהספר שלי יצא לאור, זכיתי להכיר נשים מדהימות (בעיקר) בעולם הספרות הישראלי העכשווי, להשתתף בירידים ובערבי ספרות, וזה תענוג לקרוא ספר שגם פגשתי אישית את הסופרת והעורכת שלו ועל הדרך גם לתמוך בספרות מקור מצוינת.

ספרי מקור שמאד אהבת, ועוד שניים מתורגמים:

הספרים שהכי נגעו בי ונשארו איתי הם "גדר חיה" של דורית רביניאן, "אנשים כמונו" של נועה ידלין, "מי שסוכתו נופלת" של צבי בן מאיר ו"אהבה בקריות" של מיקי מלץ. אני אוהבת גם ספרים מלאי הומור כמו "מזל של מתחילים" של רעות וייס, בראנץ' ראשון במנהטן של אסף אור שנהב ו"את עוד תתחרטי על זה" של נועה שלו. ומאד אוהבת את אשכול נבו. בקיצור, קשה לבחור! הספר המתורגם האהוב עליי הוא "הכל מואר" של ג'ונתן ספרן פוייר.

עוד משהו שבא לך לספר?

תהליך הכתיבה היה מסע בפני עצמו. בהתחלה חשבתי שהסיפור ילך לכיוון אחד, אבל הדמות הראשית שלי, טלי, פשוט התעקשה ללכת בדרך אחרת. תוך כדי המסע שלי איתה, התפתחה הדמות של אחיה, אסף, שהפך מדמות שולית לדמות דומיננטית. הדרך שלו, הבחירות שלו ומערכת היחסים ביניהם, השפיעו על הסיפור של טלי. במובן מסוים, גם אני עברתי איתה את המסע הזה. בימים אלו סיימתי לכתוב את ספרי השני, שמורכב מסיפורים קצרים על דייטים, היכרויות ואהבה. אספתי את הסיפורים הללו במשך שנים והם מגוונים. יש שם אהבה שהתחילה בטארק בנפאל, אחרת שהתגבשה במקום העבודה, זוג שנפגש בפסטיבל, זוג שנפגש אחרי שנים וזוג שמצא אהבה באפליקציית באמבל. יש בסיפורים כאב, תשוקה, שמחה וגעגוע, לאו דווקא בסדר הזה. כל מה שמרכיב אהבה.