סיפור ישראלי: ראיון עם יניב גלבוע

ספר בכמה מילים עליך ועל הספר שלך, ואם יש תכנון, גם על הספר הבא:

נעים להכיר. אני יניב גלבוע, בן 45, אבא לארבעה - הבנים אביב ואיתי, והבנות שי ותום, ונשוי למורן.

במהלך היום אני מנהל פיתוח עסקי ב"דרך חדשה". בלילות, כשכולם ישנים, אני מוצא את הזמן והשקט לכתוב.

את קַלְמָנָה, ספר הביכורים שלי, הוצאתי לאור בתחילת השנה שעברה. קלמנה הוא רומן מד"ב עם נגיעות פנטזיה, וגם סיפור אהבה. בעקבות פענוח מגילת קלמנה העתיקה, פותחה טכנולוגיה המאפשרת לכל אחד ואחת מאתנו לוותר על יכולת או כישרון שלנו ו"למסור" אותם לאדם אחר. אך מה שהתחיל כנתינה טהורה, מסירת יכולת שלך למי שאולי זקוק לה יותר, הפך במהרה כלי שחיתות ושליטה, נטול מוּסר וגבולות.

שנים אמרתי לעצמי וגם לעולם סביבי "כשאהיה גדול אהיה סוֹפר". בראשי דמיינתי את 'עצמי הגדול' כבר בפנסיה, יושב בנחת וכותב. נראה שטבח השבעה באוקטובר גרם לי להבין שאין למה לחכות עד הפנסיה. אם יש לנו חלום, ייעוד, למה לא להגשים אותו עכשיו? בימים, או יותר נכון בלילות אלו, אני כותב את ספרי החדש, רומן המתרחש בהודו ומטייל על הגבול הקסום שבין מציאות לדמיון. מתרגש מהציפייה לגלות לאן הגיבורים ייקחו את הסיפור שלהם הפעם.

מה השלב הכי מאתגר בעבודה על ספר?

כתיבת הספר הראשון הייתה עבורי חוויה עוצמתית ונעימה כל כך עד שלא ראיתי באתגר את הקושי, רק הנאה והתרגשות גדולה. לכן שני האתגרים הגדולים מבחינתי הגיעו, האחד בתהליך ההדסטארט, שאומנם היה מתיש ומתסכל ומורט עצבים, אך הסתיים בהצלחה גדולה עם 400 עותקים שטרם הודפסו וכבר מצאו להם כתובת, מישהו שיקרא בהם. האתגר השני והמאתגר ביותר הוא בשיווק הספר ברשתות החברתיות והתעצומות הנפשיות הכרוכות בכך. למרות הקושי והיציאה מאזור הנוחות, אני שמח מאוד מהתהליך ומהתקשורת ברשתות החברתיות, בזכותן נחשפתי והכרתי סופרים וסופרות מדהימים שהפכו לחברים של ממש, וגם קוראות וקוראים אהובים שהתובנות שלהם על הספר דוחפות אותי להמשיך ולכתוב.

מה הדבר הכי כייפי בלהיות סופר?

ההזדמנות לכתוב ולקרוא לראשונה את אותו הטקסט. לגלות יחד עם הגיבור מה מסתתר מעבר לפינה או מה יביא איתו יום המחרת. אני נמנה עם אלו שמגלים את הסיפור יחד עם הגיבור. מבחינתי הסיפור מתרחש ממש בזמן הכתיבה ומה שעוד לא קרה - טרם סופר. גם לא לי. לדוגמה, באחד מלילות הכתיבה הקסומים של קלמנה, כשנֹח הגיבור שוטט בסמטאות העיר העתיקה, פנתה אליו דמות אקראית שאפילו לא ידעתי על קיומה בסיפור שלי. מפניה אגבית הפכה להיות לדמות מִשנה מרכזית, הוסיפה המון אופי ומסתורין לסיפור ואף זכתה לתואר "הדמות האהובה" בפי חלק מהקוראים. גם חלק מהסודות הכמוסים של הדמויות שלי אני משתדל לגלות בעצמי רק לאורך הדרך כי כמה זה יהיה לא אנושי מצדן לגלות לי הכל מראש. לא ככה?

איזה טיפ יש לך, למי שרוצה לכתוב ספר?

לפני הכל, אם זה מה שבוער בכם עופו על זה! יש היום מידע אינסופי עבור מי שרוצה להתחיל לכתוב ולצאת לאור, פודקאסטים, וובינרים, קבוצות פייסבוק, סדנאות... אבל אם יש לי טיפ אמיתי עבורכם - תשקיעו גם בקריאה, ואם אפשר שתהיה מגוונת.

למה כדאי לקרוא ספרות מקור?

יש משהו בספרות מקור, שמצליח לחדור עמוק יותר לליבי כקורא. בין היתר זו השפה העברית, שמגיעה ישירות מהסופר.ת אלי, ללא צורך בתרגום, אבל זה מעבר לשפה או לאזכור מקום מוכר או שיר ישראלי אהוב. אני חושב שמאז ומתמיד, מעבר לעלילה עצמה, סקרן אותי כקורא להיכנס לראש של מי שכתב את הטקסט, לתהליך שעבר. אילו תכונות אופי שלו הוא העניק לגיבור.ה? איזה חוויות עבר שלו השתיל בעלילה? למה הוא הכניס בדיוק פה את הפסקה האחרונה ומדוע בחר להשתמש דווקא בצמד המילים הזה? עם סופרים ישראלים שגדלו פה כמוני, אני מרגיש שהחיבור הזה עמוק יותר. עם סופרים שיצא לי להכיר אישית בשנה האחרונה - החוויה עוצמתית פי אלף.

מה היית רוצה להגיד לעצמך מלפני עשרים שנה?

אם הייתי פוגש את עצמי הצעיר הייתי מחבק אותי ואומר "הי חבר, עזוב אותך שיר ועוד שיר ועוד אחד, זה נחמד והכל, אבל ספר זה הדבר האמיתי, אל תחכה, תתחיל לכתוב עכשיו."

ספרי מקור שמאד אהבת, ועוד שניים מתורגמים:

"ההתחלה של כל הדברים" מאת ד"ר יניב איצקוביץ'. ספר נפלא על שלושה חברי ילדות, ניצולי שואה, שסיפור חייהם המורכב נשזר בחכמה במסעם המרתק אחר חברת ילדותם, והיום אשת אחד מהם, שנעלמה במפתיע. השפה של איצקוביץ' נהדרת.

"שיעורים בפיתוח קול" של דורית רביניאן. מבנה הספר הזה הוא יצירה בפני עצמה. סגנון הכתיבה משתנה עם המעבר בין ארבעת חלקי הספר, כל חלק מיוחד בפני עצמו: אישי, רגיש וחושפני מקודמו, כולל ממואר מרגש וחסר פשרות של דורית רביניאן. קראתי את הספר והרגשתי כמו בשיעור כתיבה מתמשך. תצוגת תכלית.

"מסכת תהום" של איל חיות מן. עלילת הספר מתרחשת כמה שנים לאחר חורבן בית שני ומביאה את סיפורו של תלמיד ישיבה צעיר השואף להיות רב גדול. הכתיבה מעולה ומרגישה מותאמת לתקופה. ואם אתם כבר בעניין של חוויה תקופתית מלאה, אני ממליץ לכם להאזין לגרסה הקולית של הספר, הנאה מובטחת.

ועוד המלצת מקור "בונוס" קצרה - כי גם הספר די קצר (אבל מעולה!) - תאזינו לשרון שפיר מקריאה את ספרה "אולי כדאי שתשבו" – וכדאי שתשבו.

מבין המתורגמים אהבתי את שירת סרטני הנהר של דליה אוונס. זה ספר לא פשוט לקריאה ודעות הקוראים עליו חלוקות, אולי בגלל כמות ורמת הפירוט של תיאורי הנוף, הצמחיה ובעלי החיים בביצה, אבל אותי סחף הסיפור הנוגע והכל כך אנושי מעיניה הכל כך תמימות של ילדה יתומה בשם קאיה.

ההמלצה האחרונה אינה לבעלי לב חלש. "קאמורה קרטל 3 -גאווה מעוותת" של קורה ריילי הוא ספר מאפיה אפל וקשוח עם רשימת טריגרים באורך הספר עצמו לפחות. כפי שציינתי, הוא אינו מתאים לכל אחד או אחת, אבל מי שבכל זאת בנוי להתמודד עם סוג כזה של ספרים - הספר הזה, השלישי, הוא הטוב ביותר בסדרה המעולה הזו.

שאלה שלא שאלו אותך אף פעם, ובא לך לענות עליה?

מה המילה השנואה עליך? טוב ששאלתם. אלגוריתם.

רעות וייס, תושבת בית יצחק, היא מחברת רב המכר "מזל של מתחילים"- קומדיה רומנטית המתרחשת בעמק חפר, זוכת פרס גפן 2025.