המועצה הארצית לתכנון ובנייה אימצה ב-8.7.26 את תיקון 5 לתמ"א 35, מהלך המהווה שינוי דרמטי במדיניות התכנון הארצית כולל השלכות על תושבי עמק חפר. המשמעות הישירה עבור תושבי האזור היא ביטול לוח 2 שהגדיר מכסות בנייה לכל יישוב. הביטול למעשה מסיר את המגבלה המספרית ההיסטורית הנוקשה לגבי מספר יחידות הדיור ביישובים הכפריים.
החלטה זו היא תולדה של מאבק ארוך שנמשך ארבע שנים בהובלת מרכז השלטון האזורי. בבסיסו עמדה התפיסה שהתיישבות כפרית חזקה היא הרבה יותר ממכסות בנייה אלא קהילה, חקלאות, שמירה על השטחים הפתוחים, חיזוק היישובים לאורך גבולות המדינה והזדמנות להמשכיות קרוב לבית.
שינוי זה נועד לתת מענה למצוקת הדיור ולצמיחה הדמוגרפית, מאפשר מתן פתרונות דיור לדור ההמשך, קליטת משפחות חדשות והתחדשות דמוגרפית של ההתיישבות, מתן אפשרות לבניית יחידות דיור נוספות בנחלות ובמגרשים ופיצול מגרשים בכפוף להסדרים.
אבל לא הכל ורוד כי התיקון משנה באופן מהותי את אופי המרחב הכפרי, כך שהוא מציב אתגרים ממשיים בשטח. מומחים ואנשי מקצוע (למשל מתכנני ערים וארגונים ירוקים שונים) מזהירים שגידול משמעותי ומהיר באוכלוסייה (בעיקר עקב מעבר לתפיסה המעודדת צפיפות בנייה גבוהה יותר וניצול יעיל של הקרקע) עלול לשנות את המציאות. החשש הוא שהמושבים והקיבוצים בעמק חפר יהפכו לפרברים עירוניים וייפגע האופי הקהילתי הקיים, למשל ייוצרו בעיות תנועה ותשתית ביישובים שכבר עכשיו צרים מלהכיל.
ועדיין הדרך למימוש התיקון בפועל בעמק חפר עוד ארוכה, זאת כי מימוש הזכויות החדשות אינו מתבצע באופן אוטומטי, מחייב מעבר של הליכים משפטיים ותכנוניים מורכבים (למשל אישורים בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אישור של תכניות מתאר מקומיות ו/או תכניות מפורטות ועוד) ומצריך עמידה בתנאים מוגדרים. המשמעות היא שהיישובים בעמק חפר יידרשו לאזן בין הניגודים: מצד אחד הרצון להתרחב ומצד שני שמירה על הצביון הכפרי הייחודי.
תגובות ()