יש נשים שמכירות את המילה הזו מקרוב, דרך כאב יומיומי וכרוני, ויש כאלו שעדיין שואלות: "מה זה בכלל פיברומיאלגיה?"
פיברומיאלגיה (דאבת שרירים) מכונה לא פעם "המחלה השקופה". זוהי תסמונת של כאב כרוני מפושט, הפוגעת בעיקר בנשים. היא עשויה להופיע בעקבות טראומה גופנית או נפשית, מתח מתמשך או חוויות רגשיות משמעותיות שהותירו חותם בגוף ובנפש. במצב זה מערכת העצבים נמצאת בעוררות-יתר ומפרשת גירויים רגילים כאותות של כאב.
מעבר לכאב הפיזי
הכאב עשוי להופיע בידיים, ברגליים, בגב או ככאבי ראש, ולצידו נוקשות בפרקים, תחושות נימול, קשיי שינה, עייפות כרונית ולעיתים גם חרדה או דכדוך.
ההשפעה אינה נעצרת בגוף. נשים רבות מתארות קושי בתפקוד היומיומי, ירידה באנרגיה, התרחקות חברתית ותחושה שאנשים סביבן מתקשים להבין את מה שהן חוות. לעיתים אף קשה לקבל עזרה, גם כשהיא מוצעת באהבה.
ההתמודדות שונה מאוד מאישה לאישה. יש שמצליחות להזדקף ולתפקד לצד הכאב, ויש שמתקשות לקום מהמיטה, סובלות מנוקשות קשה בכפות הידיים או מכאבי שרירים וגב בעוצמה גבוהה, המשפיעים על כל שגרת חייהן.
מיומנה של מטפלת- הפחד לגעת והריפוי שהגיע
אני רוצה לשתף ברגע אישי מהקליניקה.
בפעם הראשונה שהגיעה אליי מטופלת עם פיברומיאלגיה, ממש פחדתי לגעת בה. ידעתי עד כמה הכאב שלה רגיש, וחששתי שכל מגע שלי, אפילו הקל או המרחף ביותר, יכאב לה. לאורך כל המפגש שאלתי אותה שוב ושוב בעדינות: "כואב לך?", והיא ענתה שלא.
החשש שלי לא נגמר שם, דאגתי מההשפעה בימים שאחרי. ואכן, לאחר הטיפול הראשוני היא חוותה התלקחות וכאב חזק יותר בכפות הידיים. היא יצרה איתי קשר, נשמנו יחד והנחיתי אותה כיצד להרגיע את המערכת.
המשכנו הלאה, צעד אחר צעד. אחרי כל מפגש היא קיבלה "שיעורי בית" - כלים פרקטיים להתנהלות ביומיום, ובהדרגה החל שיפור.
במקרה שלה התהליך ארך חצי שנה. זה לקח זמן, מכיוון שמתחת לכאב שכבו מצבים רגשיים עמוקים שהיו חייבים להשתחרר כדי לאפשר לגוף להרפות.
עד היום אנחנו בקשר. היא מקפידה על מעקב קבוע אצל הראומטולוג, וכשהיא מרגישה שמשהו מתחיל "לבעבע" בגוף - היא מיד חוזרת לתרגילים שנתתי לה ומאזנת את המערכת בגוף.
הניסיון הזה לימד אותי שהשיפור אינו מיידי, אך הוא מעניק כלים לחיים.
לקרוא את מפת הכאב
כמטפלת הוליסטית רגשית, אני רואה בכאב שפה.
כאשר הנפש חווה מתחים, טראומות או עומסים שלא קיבלו מענה, הגוף מגיב. במצב של פיברומיאלגיה הגוף נמצא בדריכות והישרדות תמידית ("הילחם או ברח").
הטיפול ההוליסטי מציע זווית נוספת - לא רק להשתיק את הסימפטומים, אלא להקשיב להם.
הכאב הוא כמו נורת אזהרה בלוח המחוונים. הוא מזמין אותנו לעצור, להתבונן פנימה ולבדוק אילו עומסים רגשיים מבקשים תשומת לב, עיבוד ושחרור.
הדרך לאיזון-השילוב בין רפואה וטיפול הוליסטי יד ביד
התסמונת מתאפיינת בגאות ושפל, המושפעים ממתח, מחלה או עומס רגשי.
חשוב לי להדגיש: הטיפול ההוליסטי אינו מחליף בשום אופן טיפול רפואי או תרופתי, אלא משתלב לצדו.
המעקב הרפואי הוא עוגן הכרחי. רק רופא מוסמך (ראומטולוג או רופא משפחה) רשאי לקבוע לגבי מינוני כדורים, להחליט על החלפת טיפול, או להורות על הפחתת מינון. העבודה בקליניקה אינה מתערבת בהנחיות הרופא, אלא מעניקה מעטפת רגשית ואנרגטית תומכת.
לצד המעקב הרפואי, מומלץ לאמץ אורח חיים מותאם הכולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית מתונה כמו הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים או ספורט בישיבה. העבודה בקליניקה מאפשרת מרחב בטוח להקשבה לגוף ולרגשות. כשהמתח הפנימי פוחת והנפש מקבלת מקום -נוצר פתח לאיזון ולהקלה.
יד ביד, בקצב שלך
זהו תהליך עדין ועמוק שאין בו קיצורי דרך. הנפש נפתחת בקצב הנכון לה, שכבה אחר שכבה, מתוך הקשבה וביטחון. יחד אנו לומדות לזהות את מקורות העומס, לחזק את החוסן הפנימי ולעגן ביומיום כל צעד של התקדמות – אל עבר חיוניות, איזון ושקט פנימי.
גם אם הדרך אינה תמיד קצרה, אפשר לצעוד בה ולהרגיש בהדרגה יותר הקלה.
לפעמים הכאב אינו בא לעצור אותנו - הוא בא לבקש מאיתנו לעצור ולהקשיב לעצמנו.
זהבי גייר, מטפלת הוליסטית - אנרגטית - רגשית, מלווה ותומכת בנשים ובנערות בדרכן לאיזון פנימי ולשקט בלב.
תגובות ()