פארק השרון הוכרז במאי 2025 כגן לאומי שמשתרע על פני למעלה מ-1600 דונם, כך שהוא משמש כריאה הירוקה של עמק חפר. אבל זה לא מספיק לאור האיומים המתמשכים על הפארק למשל: רכבי שטח וטרקטורונים ממשיכים לחרוץ את הקרקע ולרמוס את בתי הגידול הנדירים, מטיילים מותירים אחריהם גחלים בוערות שכבר גרמו בעבר לשריפת גזעים של עצי חרוב ועוד.
הפארק שנמצא בין נחל אלכסנדר ליער חדרה נושא בחובו פצע היסטורי פתוח. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כרתו העותומאניים את יער אלוני התבור במקום, בעיקר לצורך תעשיית הפחמים והסקת הרכבת שעבדה על קיטור. עבור עופר בינדל מכפר חוגלה ההיסטוריה הזו הפכה למפעל חיים. כבר 16 שנה שהוא מקדיש את זמנו להשבת האלונים למקומם הטבעי בפארק ולשיקומו.
החזון של בינדל מתורגם בשטח לעבודה סיזיפית ויומיומית. עד כה הוא נטע בעצמו יחד עם מתנדבים רבים מהאזור כ-2500 שתילי אלון התבור, אבל המלאכה אינה מסתכמת בנטיעה בלבד. כדי להבטיח את הישרדות העצים כל שתיל זוכה לגידור מוקפד - מה שמגן עליו מפני התגרדות של פרות הרועות בשטח. בנוסף בפארק הוקמו נקודות שתייה לחיות בר ופינות ישיבה מסודרות למטיילים, זאת במטרה לחנך לשהות מכבדת מבלי להרוס את השטח.
בינדל שסחף אחריו קהילה שלמה מוכיח שיוזמה של אדם אחד יכולה לשנות מציאות, אך הדרך לשיקום מלא של יער האלונים ההיסטורי עוד ארוכה ודורשת נטיעת אלונים נוספים.
תגובות ()